התקנים הורמונליים – מה הופך אותם לאמצעי ההגנה הטוב ביותר עבורך?

שתפו כתבה זו

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה המוחדר לחלל הרחם של האישה. ישנם כמובן מגוון רחב של אמצעי מניעה שעובדים בצורות שונות. ההתקן התוך רחמי מונע מהזרע להפרות ביצית, ובנוסף לכך, יוצר תנאים מסוימים ברחם שהופכים קליטת ביצית מופרית לבלתי אפשרית.

את ההתקנים ניתן לחלק לשתי קבוצות: התקנים הורמונליים והתקנים לא הורמונליים.

מה ההבדל בין התקן לא הורמונלי להתקן הורמונלי?

התקנים לא הורמונליים עשויים פלסטיק ונחושת, ובאופן מובן למדי, אינם מכילים הורמונים. מנגנון הפעולה של התקנים אלו יושב על שחרור יונים של נחושת, ואלו יוצרים גירוי תמידי, שאינו מורגש. גירוי זה חוסם אפשרות של קליטת הריון והתפתחות עובר. 

התקנים הורמונליים משחררים הורמונים אל חלל הרחם וסביבתו, ובכך מונעים מצב שבו נקלטת ביצית מופרה ברחם.

ההבדלים העיקריים בין התקן הורמונלי להתקן לא הורמונלי

יתרון הבחירה בהתקן הורמונלי

אחד היתרונות הבולטים של התקן הורמונלי הוא שהוא אינו דורש תחזוקה שוטפת, והוא מחזיק מעמד לאורך זמן. רוב ההתקנים כיום מחזיקים לתקופה של בין שלוש לחמש שנים, הוא מהווה את אחד מאמצעי המניעה היעילים ביותר, למרות שצריך לזכור כי אין אמצעי מניעה המבטיח הגנה של 100%. 

ההתקן לא מושפע מתרופות אחרות, והוא יעיל גם בהקלה במקרים של וסת קשה או דימום כבד. 

ההורמונים המצויים בהתקן לא עוברים במערכת הדם, בניגוד להורמונים המצויים בגלולות למניעת הריון.

דרך הפעולה של התקן הורמונלי

סוגי ההתקנים ההורמונליים וההבדלים ביניהם

כמו בכל תחום רפואי, גם בבחירה בהתקן הורמונלי ניתן לבחור מתוך מספר אפשרויות קיימות, הנבדלות זו מזו במעט.

מירנה

התקן תוך רחמי הורמונלי בצורת T, שזמן פעולתו במניעת הריון עומד על כחמש שנים. ההתקן מכיל 52 מ”ג של ההורמון פרוגסטרון. מידותיו גדולות יחסית, עם קוטר מוליך של 4.4 מ”מ, ו-30 מ”מ על 32 מ”מ בגובה וברוחב. לכן התקן מירנה מתאים יותר לנשים שכבר ילדו בעבר. 

בנוסף, להתקן זה עוד שתי התוויות רפואיות מאושרות מלבד מניעת הריון: טיפול בדימום וסתי מוגבר מסיבה שלא ידועה, והגנה על רירית הרחם בעת מתן טיפול הורמונלי חליפי. 

קיילינה

התקן תוך רחמי הורמונלי בצורת T, שמתאים גם הוא לתקופה של עד 5 שנים של מניעת הריון. בשונה מהמירנה, הוא מכיל רק 19.5 מ”ג של הורמון הפרוגסטרון, ומידותיו קטנות יותר – 28 מ”מ על 28 מ”מ וקוטר מוליך 3.8 מ”מ. בשל כך, הוא מתאים להתקנה גם בנשים שטרם ילדו, ואפילו מתבגרות. 

ג’נס

התקן תוך רחמי הורמונלי בצורת T, עם זמן פעולה של עד 3 שנים במניעת הריון. ג’נס זהה במידותיו להתקן קיילינה, אך מכיל פחות הורמון – רק 13.5 מ”ג פרוגסטרון. זו הסיבה שהתקן ג’נס יעיל עד 3 שנים, שנתיים פחות בהשוואה לקיילינה. גם הוא, בדומה לקיילינה, מתאים במידותיו לרחם של אישה שטרם ילדה, וגם למתבגרות. 

הבדלים עיקריים בין ההתקנים ההורמונליים הקיימים בשוק

התקן שמתאים גם לנערות

איגוד הגניקולוגים הישראלי מציין בנייר העמדה שלו כי “התקן [תוך רחמי] הוא אמצעי מניעה בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח”. 

בעקבות היעילות המוכחת הגבוהה של אמצעי מניעה זה, בשילוב העובדה שהוא אינו דורש תחזוקה שוטפת ותזכורות מתמידות, התקן הורמונלי תוך רחמי הוא אמצעי מניעה מומלץ ביותר על ידי רופאי נשים, גם עבור נשים שעברו לידות ואינן מעוניינות כרגע בהריון נוסף, וגם עבור נערות צעירות שטרם נכנסו להריון.

ד"ר עדי דוידסון

ד"ר עדי דוידסון

ד”ר עדי דוידסון – גינקולוג ותיק ובכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. דוידסון הנו בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית. ד”ר דוידסון משמש כרופא בכיר בבית החולים הלל יפה בחדרה, אחראי על תחום הריון בסיכון גבוה במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית בתל אביב.

אולי יעניין אתכם גם:

איתור רופאים וקליניקות באתר

רופאים ומומחים חדשים באתר:

כתבות אחרונות במגזין

Top10Doctors בפייסבוק