במידה ואתם קוראים את השורות הבאות, סביר להניח שאתם כבר בקיאים ומנוסים בפרקטיקה הנקראת "דיאטה". דיאטות הן בכל מקום והם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אבל האם איי פעם עצרתם לחשוב אם קיימת דרך אחרת לנהל את הרגלי האכילה שלנו?
התרגלנו לרעיון כי קיימות שתי אופציות בלבד לתחזוק הגוף הפיזי שלנו: הזנחה טוטאלית של הרגלי האכילה שתוצאותיה הן השמנה, או לסירוגין ניהול קפדני ודקדקני של משטר אכילה מסודר המוביל לגוף רזה ובריא אך עלול לגרום להיווצרותה של אובססיה.
כך או כך, נדמה כי אוכל, דבר כל כך בסיסי וטבעי, הפך להיות מקור של אשמה, בושה והתעסקות בלתי נגמרת. התחושות השליליות סביב האוכל מעודדות (שלא במודע) על ידי גורמים אינטרסנטיים כגון תעשיית המזון והקוסמטיקה, ומועצמות על ידי שיח יומיומי בין חברים, במשרד, דרך המדיה, בארוחת החג ואפילו בבתי הספר והגנים.
האירוניה שבדבר היא שבסופו של יום, משהו בטבע האנושי אינו מאפשר לנו להחזיק בדיאטה לטווח הארוך. כמעט כל הדיאטות נכשלות, וגם מי שמצליח להוריד במשקל לא מצליח להחזיק בירידה למשך זמן רב. המשקל עולה ויורד כמו יו-יו, וחילוף החומרים הטבעי של הגוף נפגע מכך. למעשה, הרבה פעמים אנשים יסיימו דיאטה שמנים יותר ממה שהיו, משום שהגוף מפצה על התקופה שבה הרגיש במחסור ובסטרס בצבירה מוגברת של שומן.
אכילה אינטואיטיבית- דרך האמצע
נשמע מתסכל, נכון? אז מה עושים? זה לא חייב להיות המצב. למרות המצב הנוכחי, מתחילים להישמע קולות המבקשים להציע דרך רכה ובריאה יותר להתייחסות אל אוכל.
"אכילה אינטואיטיבית" היא גישה אשר הומצאה בשנות התשעים על ידי אוולין טריבול ואליזה ראש, שתיהן דיאטניות קליניות. גישה זו למעשה מבטלת כל חוק ומגבלה על מזון (אין "מותר" ו"אסור") ומשאירה ציווי אחד בלבד: הקשיבו לעצמכם והתחברו אל הגוף שלכם.
עקרונות האכילה האינטואיטיבית מבקשות להחזיר אל הגוף שלנו את מנגנוני הרעב והשובע המולדים והייחודים של הגוף שלנו, מתוך אמונה שאנחנו – בדיוק כמו האיילה, הנמר ואפילו תינוקות – יודעים מה וכמה אנחנו צריכים לאכול על מנת להרגיש במיטבנו. במילים אחרות: אכילה אינטואיטיבית מלמדת אותנו לסמוך על עצמנו ולהתחבר אל הטבע שלנו.
עקרונות האכילה האינטואיטיבית
אכילה אינטואיטיבית נשמעת כמו רעיון נהדר, אבל כפרקטיקה היא מסובכת וקשה ליישום יותר מדיאטה חדשה. שלא כמו דיאטות-בזק, הטמעת הרגלי האכילה האינטואיטיבית לוקחת זמן, סבלנות וחמלה עצמית. הגישה החדשנית הזו מבקשת מאיתנו להטמיע רעיון קונגטיבי-פסיכולוגי- פיזי אחר לחלוטין בתוך ההתנהלות היומיומית שלנו סביב אוכל, ועל כן היא עמוקה מאוד.
היא דורשת ריכוז ומודעות לדפוסי אכילה בעייתים, וכן מודעות וכבוד לתחושות של רעב ושובע. לדוגמא, יכול להיות שתתחיל להבחין כי אתה נוהג לאכול מתוך שעמום. אכילה מתוך שעמום היא דפוס אכילה מנוגד לעקרונות אכילה אינטואיטיבית, משום ששעמום הוא אינו צורך ביולוגי של הגוף, אלא רגשי.
עקרון נוסף הוא עקרון כמעט אידיאולוגי והוא קשור בדחייה של מנטליות הדיאטה ותרבות הרזון. התייחסו בספקנות לכל פרסומת, ראיון או ספר שמבטיח "גלולת קסם" שתיתן לך במיידיות את גוף החלומות שלך. האינטרסים של הפרסומים האלו הם כלכליים בלבד, ותוצאת הלוואי שלהם היא דחייה של החיים והחוויות השונות שהם מביאים אותם מתוך ציפייה לגוף אידיאלי (שכנראה לעולם לא יושג בשל גנטיקה אחרת או אפילו גיל). והכי חשוב – קריאת תכנים כאלו תמנע ממכם להגיע אל המטרה שלכם, שהיא אכילה אינטואיטיבית טבעית וקשובה ככל האפשר.
בתור התחלה, אנו ממליצים לכם להתחיל בתהליך של "ניסוי וטעייה". היו המדענים של עצמכם וחקרו את גופכם. מה אתם מרגישים כשאתם אוכלים פיצה? אולי אמרו לכם שפיצה היא דבר רע, אבל אולי אחרי משולש אחד אתם דווקא מרגישים חיוניים ואנרגטיים. אתם יכולים לנסות סוגים של תנועה ופעילות גופנית ולראות כיצד הם מרגישים, ללא התמקדות בשריפת קלוריות או רצון להיות רזים וחטובים, אלא פשוט מתוך מקום הטבה עם הגוף (ואולי אפילו מתוך אהבה לגוף).
חיים בריאים, מאושרים ורזים יותר
למרות שזה נשמע הרבה, אתם תראו שעם הזמן משהו יתחיל לנוע ולהשתנות ביחס שלכם למזון. כמו כן -אפילו שזו לא המטרה- אם תתמידו בגישה האינטואיטיבית לאכילה כנראה שאפילו תרזו. אכילה איטואטיבית הוכחה כבעלת השפעה חיובית על מדדי הBMI במחקרים שונים בעולם.
בנוסף, בשל שחרור הלחצים והאשמה הקשורים למזון ולדיאטות, מחקרים מצביעים כי אכילה אינטואיטיבית מיטיבה עם מדדי לחץ דם וגורמת לירידה בכמויות הכולסטרול. כמו כן היא הוכחה כמשפרת את המצב הנפשי של הנחקרים, בעיקר של אלו שאובחנו בדיכאון.
נדמה כי יכולות הריכוז, החמלה וההתמקדות בגופני הנלמדות במהלך אימוץ גישת האכילה האינטואיטיבית מיטיבות עם האדם גם בתחומים אחרים: בשיפור ביצועים בעבודה, במערכות יחסים רומנטיות וכן בתקשורת בין אישית.
