אנחנו רגילים למדוד הצלחה רפואית לפי תוחלת החיים, נתון שהשתפר מאוד בעשורים האחרונים. אבל מאחוריו מסתתר מספר חשוב לא פחות: תוחלת בריאות (Healthspan), כלומר מספר השנים שבהן אדם חי בתפקוד טוב, עצמאי, עם אנרגיה וצלילות, בלי מחלות כרוניות שמגבילות אותו. הפער בין שני המספרים הוא שעומד היום במרכז תחום הלונג'ביטי.
למה יש פער בין תוחלת חיים לתוחלת בריאות?
הרפואה המודרנית יודעת להאריך חיים גם עם מחלות. סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם מאוזנים היום טוב בהרבה מבעבר. התוצאה היא שאנשים חיים יותר, אבל רבים מהם מבלים את השנים האחרונות עם מגבלות, תרופות ובדיקות תכופות.
רוב המחלות שיוצרות את הפער קשורות למטבוליזם: השמנה, סוכרת מסוג 2, כבד שומני ומחלות לב וכלי דם. והן מושפעות במידה רבה מאורח החיים, ובעיקר ממה שאנחנו אוכלים.
מה משפיע על תוחלת הבריאות יותר מכל בדיקה יקרה?
סביב הלונג'ביטי צמחה תעשייה שלמה של בדיקות גנטיות, שעונים חכמים, מרפאות פרטיות ותוספים. חלק מהכלים שימושיים, אבל הגורם שמשפיע יותר מכולם פוגש אותנו כמה פעמים ביום: המזון. איכות התזונה משפיעה על רמות הסוכר, לחץ הדם, פרופיל השומנים, בריאות המעי ושימור מסת השריר. לפי ארגון הבריאות העולמי, ב-2022 חיו בעולם יותר ממיליארד בני אדם עם השמנה, ושיעור המבוגרים עם השמנה יותר מהוכפל מאז 1990.
בכתבה שפורסמה ב-TheMarker טוען גיל הורסקי, יזם ומשקיע בתחום המזון והבריאות, שהלונג'ביטי לא יכול להישאר תחום לעשירים שמעסיקים צוות של רופאים, מאמנים ושפים. כדי להשפיע באמת, הוא צריך להגיע למוצרים זמינים, טעימים ונוחים שנכנסים לעגלת הקניות הרגילה.
האם זריקות הרזיה פותרות את הבעיה?
תרופות ממשפחת ה-GLP-1, כמו אוזמפיק, שינו את הטיפול בהשמנה. הן מפחיתות תיאבון ומאטות את התרוקנות הקיבה, ולרבים הן כלי יעיל ואף חיוני. אבל הן לא בונות הרגלים. כשכמות האוכל קטנה, החשיבות של איכותו דווקא עולה: חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים צריכים להיכנס לנפח קטן יותר. בלי תשומת לב לכך, הגוף מאבד גם שריר, שהוא אחד המדדים החשובים ביותר לבריאות בגיל מבוגר.
למה כל כך קשה לאכול נכון, גם כשיודעים איך?
רוב האנשים יודעים מה נחשב בריא. הקושי מתחיל ביום עבודה עמוס, כשהאפשרות הבריאה נראית יקרה, מסובכת להכנה או פחות משביעה, והבחירה הנכונה דורשת מאמץ מחדש בכל ארוחה. זו הסיבה שדיאטות קצרות מועד נכשלות כל כך הרבה, ושגישות שמתמקדות בשינוי הרגלי אכילה או באכילה אינטואיטיבית מחזיקות לאורך זמן.
מה עובד בפועל? לתכנן מראש כמה ארוחות קבועות שמבוססות על חלבון וירקות, להחזיק בבית אפשרויות משביעות שלא דורשות הכנה, ולשלב אימוני כוח פעמיים או שלוש בשבוע כדי לשמר שריר. גם בתקופות מאתגרות כמו החגים אפשר לשמור על איזון, כפי שכתבנו במדריך על משקל בחגים. מי שמעדיף תזונה עתירת חלבון יכול לקרוא על דיאטת פליאו.
האם צריך בדיקות מתקדמות כדי להתחיל? לא. בדיקות דם שגרתיות, מדידת לחץ דם ומעקב אחרי היקף המותניים נותנים תמונה טובה ברוב המקרים. את היתר עושים ההרגלים.
ממתי כדאי להתחיל לחשוב על זה? כמה שיותר מוקדם. ההרגלים שנבנים בגילאי 30 ו-40 קובעים במידה רבה את איכות החיים בגיל 70.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
