בשלושת העשורים האחרונים נרשמה עלייה חדה באחוז הניתוחים הקיסריים: מ-8% בשנות השמונים ל-30% אחוזים בשנת 2011. מגמת העלייה מסבירה על הרצון לשפר את הבטיחות בלידה ולמנוע פגיעה באם או בעובר. למרות המטרה הנעלה, נוצר הרושם שקיימת הגזמה וכי ניתן להפחית בכמות הניתוחים הקיסריים, מבלי לפגוע בבטיחות האם והעובר.
לידת VBAC
כיום, במטרה להפחית את כמות הניתוחים, מנסים ליילד נשים שעברו ניתוח קיסרי (אחד או שניים) – בלידה רגילה. כאשר זה מצליח, מוגדרת הלידה כ-VBAC, כלומר Vaginal Birth After Cesarean. על אף שהתנועה לעידוד לידות מסוג VBAC מבורכת, עדיף למנוע את הניתוח הקיסרי הראשון ובכך נוכל למנוע גם את הניתוח השני והשלישי. מניעת הניתוח הראשון, תביא לירידה משמעותית באחוז הניתוחים הקיסריים.
למטרה זו פורסם נייר עמדה על ידי שני הארגונים החשובים בארצות הברית: האגודה למיילדות וגינקולוגיה ACOG והחברה לרפואת אם-עובר SMFM.
הגורמים העיקריים לניתוח קיסרי
כאשר ממפים את הגורמים לניתוח קיסרי, עולה כי כ-60% מהניתוחים מתקיימים עקב שני גורמים עיקריים: חוסר התקדמות בלידה וניטור עוברי לא תקין. שאר הגורמים מהווים אחוזים בודדים כל אחד. לא רק ששני גורמים אלו מהווים כ-60% מהמקרים – אלו גורמים שמבוססים על קריטריונים שניתנים להגדרה מחדש על בסיס מדעי, כך שיהיו פחות נוקשים.
שלב הלידה
את הלידה נוהגים לחלק לשלושה שלבים:
- שלב ראשון: מתחילת צירים ועד לפתיחה גמורה. בשלב הראשון ישנו גם שלב חבוי, בו ההתקדמות בפתיחה איטית והצירים לא סדירים, ושלב פעיל ומהיר שבו רוב הנשים מתקדמות בקצב אחיד.
- שלב שני: מפתיחה גמורה ועד לידת העובר.
- שלב שלישי: מצאת העובר ועד צאת השליה.
ההמלצות למניעת ניתוח קיסרי
- שלב חבוי מאורך, אפילו מעל 20 שעות, אינו סיבה לניתוח קיסרי.
- שלב ראשון איטי, אבל עם התקדמות מתמדת, אינו אמור להוות סיבה לניתוח קיסרי.
- רק מפתיחה של 6 ס"מ ומעלה יש להתייחס ללידה כלידה פעילה (ולא 3 ס"מ כמו בעבר).
- ניתוח קיסרי עקב עצירת לידה יש לעשות רק מפתיחה של 6 ס"מ ומעלה, אם במשך ארבע שעות אין התקדמות בפתיחה למרות צירים טובים וסדירים, או במשך שש שעות של פיטוצין, גם ללא צירים סדירים.
- בשלב השני של הלידה יש לאפשר לפחות שעתיים לחיצות אצל ולדנית (מי שכבר ילדה כמה פעמים) או שלוש שעות בלידה ראשונה. כל עוד ישנה התקדמות והעובר והאם במצב טוב, ניתן גם לחרוג מזמנים אלו.
- לנתח את הניטור העוברי לפי קריטריונים מדעיים ולא לפי התרשמות אישית.
- הזלפת נוזלים לחלל הרחם יכולה למנוע האטות בניטור ולאפשר המשך לידה רגילה.
- לאחר פקיעת מי שפיר, אפשר לתת פיטוצין 12-18 שעות לפני שמכריזים שהשריית הלידה נכשלה.
- לבדוק מצג העובר בשבוע 36 במטרה לעשות היפוך בזמן, אם צריך.
- אין יתרון בניתוח קיסרי לתאומים, אם התאום הראשון במצג ראש - ומומלץ לנסות יילוד בלידה רגילה.
מיילדות היא אמנות
לסיכום, תחום המיילדות, בנוסף למדע, הוא גם אמנות. אנחנו כל הזמן נעים על הגבול בין ניתוח מיותר שניתן למנוע, ובין נטילת סיכוני יתר באי ביצוע הניתוח.
